בדרך לעצמאות

רבים האנשים שבפרשת דרכים מקצועית מתחבטים בשאלה – האם מתאימה להם דרך עצמאית?

אם בימים כתיקונם, טרם עידן הקורונה זו היתה שאלת השאלות, אז בימי הקורונה על אחת כמה וכמה. קורונה כמו קורונה, לא מאכזבת במימדים שלה ואיתה הדילמות התעסוקתיות.

העצמאים נפגעו קשות ועכשיו יותר מתמיד בולטת העובדה שאם אין אני לי, מי לי?

והשכירים ש"חרפו" נפשם ומשפחתם לאורך שנים, מצאו את עצמם בתהליכי פרידה כואבים הרבה לפני שעלה הרעיון בדעתם.

המציאות הנוכחית בקרב המעסיקים משאירה את מחפש העבודה מאויים. קלאסיקה ידועה למחפשי עבודה ולא צריך קורונה בשביל זה. כמות גיוסי העובדים פוחתת באופן משמעותי (ירידה של 90% בשיא המשבר) ועכשיו לך תבנה מדינה...אהה...קריירה.

וכשאנשים מבלים בבית שעות מרובות, המחשבות והרעיונות צפים ועולים.

כשנתיבי התעסוקה נראים כמו דרך ללא מוצא, אולי המוצא היחידי שלי הוא לסלול לי נתיב חדש משלי?

והנה עולה שוב השאלה הגדולה מאי פעם - האם להקים עסק עצמאי על אף ולמרות הכל?

אז רגע לפני שאתם קופצים ראש למים העמוקים האלה, מומלץ לבחון דווקא את תכונות האופי.

כמובן בהנחה ש:

# בדקתם את ההיתכנות הכלכלית של העסק לרבות הקצאה מספקת לתקציב שיווק, כי תוכנית עסקית זה Must.

# יש לכם מרווח נשימה כלכלי מספק עד שהכל יתרומם.

# הבנתם שאתם הופכים להיות בעלי כובעים רבים:

- המנכ"ל וגם המזכיר/ה שלו.

- איש השיווק והמכירות , מה שאומר שאתם עושים שלום מיידי עם הדיגיטל והרשתות החברתיות.

- מנהל המש"א , כי גם ללטף לעצמיכם את האגו או סתם את הנפש תצטרכו לדעת לעשות.

- איש הכספים, איש מחשבים ושאר ירקות...

ועכשיו למבחן תכונות האופי, הסיבה לשמה התכנסנו כאן. ריכזתי עבורכם מספר מאפיינים אישיותיים מובילים הנדרשים ל"עצמאי בשטח, לא צריך טובות":

1. נתחיל בזה שאם כבר שירים אז הרלוונטי ביותר הוא "נופל וקם", בדיוק כמו נחום תקום. כמה ארוכה היא הדרך, אני נופל וקם נופל וקם.

עצמאי צריך לקחת בחשבון שכישלון והצלחה הם צמד מילים השזורות זו בזו. הדרך להצלחה יכולה להיות רצופת כישלונות ואם אין היכולת להתרומם אחרי כל נפילה, אז כבר עכשיו תיפרדו יפה מהרעיון שלכם ותמכרו אותו למישהו אחר.

2. נחישות – בהמשך לסעיף הקודם, כה חשובה הנחישות בדרך. נדרשת אמונה חזקה וריצה למרחקים ארוכים. זה לא הבלך של רעיון ניסויי כי אם זו הגישה, שם זה ישאר.

אציין כי מרבית העסקים נסגרים בטווח של שנתיים מיום הקמתם.

3. אדם עם חזון – פתיחה של עסק עצמאי הוא לרוב הגשמת חלום, יצירת יש מאין. אך עד שרואים את זה בעיניים, צריך לדמיין , לראות את הנולד ולהאמין בו. אם אין בך את היכולת לדמיין איך זה יראה, מאד בקלות הרעיון ייגנז וישאר בגדר פנטזיה לא ממומשת.

4. מיקוד והתמדה – לאורך הדרך הפיתויים הם רבים, נדרשת עיקביות בעשיה בטרם מתפתים לרעיונות חדשים.

שימו לב, עליה וקוץ בה. למה? כי ברוב המקרים בעלי עסקים הם יזמים יצירתיים ומלאי רעיונות אבל ההצלחה טמונה בהוצאה לפועל ולוא דווקא ברעיון עצמו.

5. תקשורת בינאישית טובה – בעל עסק הוא נותן שירות ובא במגע עם ספקים, לקוחות, עמיתים. חייב להיות נותן שירות טוב שרואה את צרכי האחר, כיוון שהלקוחות הם הבוס האמיתי. כלומר, אתה הבוס של עצמך, אבל הם ה"בורד" שצריך לתת לו דין וחשבון ובסוף גם מזרים את המשכורת שלך.

6. אופטימיות וחשיבה חיובית – אז כמו שכבר הבנתם, רבים האתגרים בדרך להצלחה, לאורך כל הדרך ישנה התמודדות מנטלית עם מכשולים כאשר הגדול ביותר הוא מה שקורה במוחינו אנו. למח נטיה שלילית הפועלת עוד משחר ההיסטוריה כיצר הישרדותי וכאן אנו מתבקשים לעשות מניפולציות בכפיה לשים את המשקפיים הורודים והתחזיות האופטימיות (כמובן לצד המספרים הריאליים) אחרת אבדה תקוותינו.

7. חריצות ומשמעת עצמית – עבודה עצמאית לא מתאימה לעצלנים. התוצאות יהיו השלכה ישירה של ההשקעה שלכם. זה נורא פשוט: לא תשקיעו, לא תתקדמו.

יתרה מזאת, הרבה פעמים ההשקעה תהיה עוד הרבה לפני שתראו תוצאות בשטח, התחושה תהיה כמו "פול גז בניוטרל". תחושה רציפה של חוסר בחוויות הצלחה היא אחת ההתמודדויות המורכבות ביותר בתהליך. מה שמוביל אותי לסעיף הבא והאחרון:

8. חוסן נפשי – המסע הזה של פתיחת עסק מוביל אותנו בשבילי אי הוודאות. המסלול הבטוח לאיבוד בטחון, אמונה עצמית ואף ערך עצמי. ככל שהאדם לא יהיה זקוק לאישורי הסביבה אלא יהיה בעל סנטר פנימי יציב ובעל חסינות נפשית כך הוא יעמוד בטלטלות, חזקות ככל שיהיו ויגיע להנות מהפירות.

והפירות – הם מתוקים וטעימים מאין כמוהם מעצם היותם פרי יצירתך.

ברבים מהמקרים העצמאות תאפשר לבן זוג אחד איזון בין בית למשפחה או פוטנציאל השתכרות ללא תקרת זכוכית ולצד כל זה מאפשרת לאמיצים ובעלי התעוזה מרחב התפתחות והגשמה עצמית.

עכשיו זה שלכם, כן או לא? מה אתם אומרים??

חג עצמאות שמח לכל מי שבחר בדרך הזו וגם למי שלא.